רישום / ציור

אביבה אורי

האם יש ערך אמיתי לציור
או "יש-לי ידידים עם קשר עין"

אביבה אורי אמנית הבלתי ניתן לביטוי. בין מלחמת לבנון לבין מותה
עשתה סדרה מתמשכת של עבודות שקראה להן "מי המנצחים ומי
המנוצחים" וזו - צוואתה.
קברים הופיעו ביצירתה מאז סוף שנות ה .70- אורי אמנית היקום ("הנוף שלי הוא העולם")* במותה נשרדת ממות היקום עצמו כך היא מוכיחה
את בעלותה על יצירתה ועל חייה.  אינה צריכה לדאוג להישרדות של
יצירותיה המפוחמות ומותה היה היצירה הגדולה והמושלמת ביותר
שעשתה - עזת רוח וחסרת פשרות.
היה בה מאזוכיזם שקיוותה לנקות באמצעות הביטוי הבלתי ממשי ,ממש
כמו קליין** שהיה מיזנטרופ שלא האמין בעצמו ."יש לי ידידים עם קשר
עין שאני מרגישה שהם מרגישים כמוני ,אני מבינה שהם עוסקים באותה
בעיה שהיא "Immatrial space".
אביבה אורי שותפה עם קליין גם בתחושת האוונגרד. להיות ראשון
ולהיות הכי טוב. אביבה אורי לא לוותה שום דבר מבויס או מסי -
טוומבלי. היא גם לא לקחה שום דבר מאיב קליין מלבד הדמיון
האישיותי המדהים שביניהם. אך לא איכפת לה להחשיד את עצמה בכך.
כאילו היא באמת שייכת לאיזו משפחה מיסטיקנית ונגד - כלכלית, שבה
השווי של הדבר העשייתי הוא רק היצירה עצמה.
מה "הדבר צריך לייצג את עצמו, ולא לקחת דבר ולהפוך אותו לדבר
אחר. אני מאמינה בדברים המדברים בעד עצמם, כמו שהם. אני חושבת
שאני קונסרבטיבית בכך שאני בוחרת בחומר שמתאים לי ומוסיפה לו את עצמי שהוא - יהיה אני".
אביבה עסקה באחת הדילמות הקשות של האמן : "היותו צייר" או "היותו משחק את הצייר".

נובמבר 89 נעמי גבעון

* ראיון שערכתי עמה ב 1979 -
Yves Klein MIT PRESS "OCTOBER " 49 1989 **
@

התערוכה בהשאלת גלריה גבעון